שאלות ותשובות

אגודה שיתופית קהילתית היא תאגיד שקם במסגרת המשפט הפרטי. אגודה שיתופית פועלת מכוח ובהתאם להוראות של תקנון האגודה, ואלה מחייבות רק את חבריה. 

ועד מקומי הוא גוף "סטטוטורי" (יישות משפטית הפועלת מכוח חוק) שנבחר אחת לחמש שנים ובמועד הבחירות למועצה האזורית. הוועד המקומי אחראי למתן שירותים מוניציפאליים לכלל תושבי היישוב. הוא פועל בהתאם לסמכויות המואצלות עליו על ידי המועצה האזורית, נותן דין וחשבון למועצה ופועל בהתאם למדיניותה. לתושבים אין יכולת להתערב בהחלטות הוועד המקומי ככל שהוא פועל בהתאם למדיניות המועצה ובמינהל תקין.

אגודה קהילתית הפועלת באותו יישוב היא תאגיד שקם במסגרת המשפט הפרטי. היא מעניקה שירותים בתחומים הקהילתיים והחברתיים לחברי האגודה. האגודה היא התאגדות וולונטרית שפועלת בהתאם למטרות שהוגדרו לה בתקנון על מנת לתת מענה נרחב לצרכים שעולים על ידי הקהילה ובהתאם למסגרת תקציבה. לתושבים חברי האגודה השפעה רבה על צביון ואורחות החיים ביישוב באמצעות השתתפותם באסיפה הכללית שבה יש לכל חבר יכולת להשפיע על סדרי העדיפויות של האגודה ודרכם על מדיניות ואופי היישוב, מבנה התקציב וחלוקתו בהתאם לצרכים שעולים בקהילה לטובת הכלל, תקצוב יוזמות, השקעות, פיתוח ושינויים בתקנון האגודה.

1. כל בעל נכס ביישוב

2. בן/בת או כל קרוב משפחה אחר של חבר האגודה ובלבד שמלאו לו 18 שנה

3. שוכר של נכס הגר באופן קבוע ורצוף ביישוב

4. מי שחתם על בקשה להתקבל כחבר באגודת "מתיישבי בחן", אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ

1. האגודה הקהילתית תהווה מסגרת ארגונית, חברתית ותרבותית המספקת שירותים קהילתיים לחברי האגודה ולתושביה.

2. האגודה תהווה ארגון להתיישבות של חברי האגודה וכל המתגוררים ביישוב תוך הקפדה ושמירה על קיומם, שלומם, איכות חייהם, אורח חייהם, צרכיהם ורווחתם של המתגוררים ביישוב.

3. האגודה תפעל לקיים אורח חיים המושתת על עזרה הדדית, שמירת הסביבה והחיים הקהילתיים במרחב הציבורי של היישוב תוך הקפדה על שמירת הצביון הכפרי הקיים.

4. האגודה תפעל לביצוע פעולות ומילוי תפקידים קהילתיים, וכן ארגון וקיום חיי קהילה ומתן שירותים קהילתיים נוספים אשר אינם חלק מהשירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית ו/או מעבר לשירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית, תוך הקפדה ושמירה על קיומם באופן התורם לאיכות החיים ולרווחה החברתית, הקהילתית והתרבותית של חברי האגודה ותושבי היישוב. 

5. האגודה תפעל ליזום, לנהל, לרכז ולארגן בתחומי היישוב שירותים ופעולות מכל סוג לכלל האוכלוסייה, לרבות שירותים בתחומי חזות היישוב, תרבות ופנאי, החינוך ומערכות החינוך הבלתי פורמלי, פעילות לגיל השלישי, חיי חברה, שמירה וביטחון, רווחה חברתית, דת, איכות חיים וכיוצא באלה.

6. האגודה תפעל תוך ניהול ציבורי תקין על פי טוהר המידות ובשקיפות מלאה, תוך שיתוף חברי האגודה בנושאים הקשורים לניהול וקידום חיי הקהילה ביישוב למען תושבי וחברי היישוב.

באגודה קיימות ארבע רשויות חובה: האסיפה הכללית, ועד ההנהלה, ועדת ביקורת וועדת קלפי.

1. האסיפה הכללית - הרשות העליונה באגודה היא האסיפה הכללית של חבריה והיא תקבע את שיטות ניהול האגודה, דרכי פעולתה ותחליט בכל הנושאים העקרוניים הקשורים באגודה ובפעולתה.

2. ועד ההנהלה - הוועד נבחר בבחירות אישיות אחת לחמש שנים ומאושר על ידי האסיפה הכללית. הרכבו יהיה לפחות חמישה חברים. בידי ועד ההנהלה כל סמכויות האגודה, פרט לסמכויות האסיפה הכללית השמורות במפורש לה ורק לה, בהתאם למפורט בתקנון האגודה.

3. ועדת ביקורת – נבחרת ומאושרת באסיפה הכללית והיא תבחן בהתאם לטוהר המידות את תקינות פעולות האגודה, ועד ההנהלה והוועדות המסייעות לוועד לנהל את היישוב. 

4. ועדת קלפי - אחראית לנהל אסיפה שהוחלט בה על קיום הצבעה חשאית.

להעניק לתושבים שירותים קהילתיים, חברתיים ומוניציפאליים כחלק מהשלמת הצרכים שעולים מעת לעת על ידי הקהילה ושהוועד המקומי אינו יכול לספק עקב מגבלת תקציב. 

ועד ההנהלה מנהל את היישוב בהתאם לסמכויות הכתובות במפורש בתקנון. ישנן החלטות שוועד ההנהלה יהיה מחוייב להביא לאישור האסיפה הכללית. באסיפה הכללית מוצגים סדר יום מסודר שעליו דנים החברים וההחלטות מתקבלות ברוב - בהצבעה גלויה או חשאית ו/או בהצבעה אלקטרונית. החלטת האסיפה מחייבת את כלל החברים, בין אם היו נוכחים באסיפה ובין אם לאו. 

על פי תקנות רשם האגודות, כדי לשנות נוסח סעיף בתקנון יש לייעד מראש בסדר היום של כינוס האסיפה את הנושא ולעדכן על כך מראש את החברים. המלצה לשינוי סעיף תעלה להצבעה באסיפה ותחייב אישור ברוב של לפחות 75% מהמשתתפים בהצבעה. לאחר אישור האסיפה, תועבר החלטת האסיפה לרשם האגודות. רק לאחר אישור הרשם את השינוי בתקנון הוא יוטמע בו כנספח לתקנון.

1. האחריות לזמן אסיפה כללית נתונה בידי ועד ההנהלה ובהתאם לסדר יום וחומרים המופצים מבעוד מועד. ועד ההנהלה מחויב לזמן אסיפה כללית לפחות אחת לשנה.

2. לוועדת ביקורת יש סמכות לדרוש זימון של אסיפה כללית בעקבות דוח ביקורת שביצעה.

3. התאגדות וחתימתם של שליש מחברי האגודה המבקשים להעלות לדיון נושא מהותי יכולים לדרוש זימון אסיפה כללית.

4. רשמת האגודות, אליה כפופה האגודה.

הקמת אגודה קהילתית שתעבוד בשילוב מלא עם הוועד המקומי תיתן מענה ושיפור משמעותי לצרכי הקהילה בתחומים הקהילתיים, החברתיים והמוניציפאליים ותאפשר יכולת פיתוח והשקעות בפרויקטים. השילוב הזה מאפשר שילוב משאבים בין תקציב הוועד המקומי, שמסוגל להעניק שירות במגבלות התקציב שלו, לבין האגודה שיכולה לתקצב משאבים כמענה רחב יותר לצרכים שעולים מהקהילה. כדי לנהל את היישוב באופן יעיל ומיטבי, כדאי ליצור מצב שנציגי הוועד המקומי ונבחרי ועד ההנהלה של האגודה יהיו אותם נבחרים - "זהות פרסונאלית".

האגודה החקלאית ("הקיבוץ") והאגודה הקהילתית הן שתי יישויות משפטיות נפרדות. האגודה החקלאית מאגדת תחתיה ונותנת שירותים רק לחבריה, חברי הקיבוץ, כגון: רווחה וקהילה לוותיקי הקיבוץ, נכסים ועסקים, ערבות הדדית, קרנות ופנסיות ועוד. חברי הקיבוץ כפופים להחלטות האסיפה הכללית של האגודה החקלאית ולתקנון שלה.

הנהלת הקיבוץ אינה יכולה להתערב בהחלטות של ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית - ולהיפך. למרות זאת, ישנם לא מעט נושאים משיקים בין שתי ההנהלות, ולכן השאיפה היא לקיים קשרים הדוקים בין שתי האגודות לטובת מינוף משאבים ויכולות של שתיהן לטובת שיפור החיים של כל תושבי בחן.

לא. לאגודה הקהילתית אין שום קשר לנכסי הקיבוץ ולעסקיו, ולבטח לא לחובותיו.

ב-2023 הוקם צוות היגוי לאגודה שמורכב מכ-25 מתנדבים ומתנדבות תושבי בחן שהצטרפו אליו בעקבות פרסום קול קורא. כל מי שרצה לקחת חלק בתהליך הצטרף לצוות. הצוות עבר תהליך למידה מקיף, מיפוי צרכים, הכנת הצעת תקציב, ניסוח תקנון ועוד. לעבודת הצוות התלווה מנחה מקצועי, מומחה ובעל ניסיון בהקמת אגודות קהילתיות. 

1. זכות הצבעה באסיפה הכללית תאפשר השפעה ישירה וגדולה של כל חבר אגודה על אופי היישוב וניהולו. 

2. תקציב האגודה יגדיל את תקציב היישוב כולו כדי לתת מענה טוב יותר לצרכי התושבים (פירוט בנפרד), יציל את היישוב מהגירעון התקציבי השוטף שצפוי לגדול מ-2025 וייתר את הצורך בפעולות גבייה נוספות של הוועד (כמו גבייה לצרכי ביטחון, דמי חינוך וכדומה). 

3. אגודה יכולה למנף "קולות קוראים" שמפורסמים מעת לעת על ידי משרדים ממשלתיים ולהביא מצ'ינג (מימון "שקל מול שקל") לגיוס תקציבי של המועצה לשדרוג, פיתוח והשקעות ביישוב.

בפועל, הגדלת התקציב תאפשר להגדיל ולתקצב מגוון רחב של פעילויות מעבר לקיים כיום בכל תחומי החיים ביישוב ולתת מענה לרוב הצרכים שעולים ויעלו מעת לעת על ידי החברים והתושבים כאחד. לדוגמה: תוספת של פעילויות תרבות (הופעות, אירועים בחגים שכיום לא מציינים בבחן), תגבור ימי איסוף גזם, תגבור תכיפות טיפוח הנוי וחזות היישוב והטיפול בחצרנות ואיכות ניקיון רחובות ומבני ציבור, תגבור פעולות להדברת יתושים, שימור תשתיות חינוך ביישוב, קידום פעילויות לשכבות הצעירים ולוותיקים, שיפוץ מבני ציבור ותשתיות ועוד. 

עקרונית, אין קשר ישיר בין הקמת אגודה קהילתית ליכולת לשפץ את הבריכה ולפתוח אותה מחדש (פרויקט שעלותו מוערכת ביותר מ-3 מיליון ש"ח). עם זאת, צוות ההיגוי מאמין שאגודה קהילתית חזקה תוכל בעתיד לקדם הגשמה של חלומות קהילתיים באמצעים שהיום לא קיימים ובהתאם לסדר עדיפויות ומשאבים שיעלו באסיפה הכללית. 

תקציב היישוב השנתי גרעוני מזה שנים רבות. יועץ חיצוני שערך בדיקה לתקציב מצא שהתקציב הנוכחי מנוהל על ידי הוועד בצורה טובה ואין תחומים שניתן לקצץ בהם באופן משמעותי כדי לכסות את הגירעון. ב-2023 עבר היישוב לניהול עצמי. כדי לאפשר את המהלך ולעבור במסגרתו לניהול חשבון בנק נפרד שבו אין אפשרות להיכנס לגירעון, העמידה המועצה האזורית ליישוב הלוואה לתקופת המעבר. מועד החזר ההלוואה יחל בתחילת שנת 2025. מכיוון שהתקציב מנוהל כראוי ואין ליישוב הכנסות נוספות, הגירעון ב-2025 צפוי לעמוד על כ-350 אלף שקלים בשנה. במאזן שלילי כזה צפויה רמת השירותים לתושב לרדת משמעותית ביחס לרמת השירות הניתנת על ידי הוועד המקומי בשנים האחרונות, ולדעת צוות ההיגוי אינה מספקת ואינה יכולה לתת מענה לצרכים שעלו בפנינו על ידי הוועדות המתנדבות והמסייעות לוועד המקומי לנהל את היישוב.

תקציב הוועד המקומי לשנת 2025 בלי הקמת אגודה צפוי לרדת מ-1.75 מיליון ₪ בשנת 2024 לכ-1.4 מיליון ש"ח (ירידה של כ-350 אלף ש").
תקציב 2025 עם הקמת האגודה צפוי לעמוד על לפחות 2.2 מיליון ש"ח.
(היישוב מקבל תקציב נפרד נוסף של כ-400 אלף ש' בשנה מגביית אגרת שמירה שניתן לממן בו מרכיבי ביטחון בלבד כמו מאבטחים, מצלמות אבטחה, ציוד חירום ותחזוקתו).

1. במצב שבו תקציב הוועד המקומי יירד משמעותית היישוב לא יוכל להמשיך להתנהל עם גירעון. כדי להגיע לאיזון לא יהיה מנוס מפגיעה וקיצוץ מעמיק בשירותים הקיימים - פחות פעולות ניקיון ביישוב, צמצום הטיפול בנוי ובחזות היישוב, צמצום השקייה בשטחים ציבוריים (בהמשך לצמצום שכבר בוצע), קיצוץ בימי פינוי גזם, צמצום פעילויות תרבות, צמצום פעילויות לגיל השלישי ועוד. 

2. חוסר יכולת לקידום ו/או שדרוג פרויקטים לחלוטין. בפועל: עיסוק בשוטף מצומצם בלבד.

3. קליטת קבוצה גדולה של תושבים להרחבה החדשה בשנים הקרובות (כ-100 בתי אב) צפויה להגדיל את הצרכים לתושבים. 

4. שינוי בגודלו של היישוב והגדלת תקציבו הם הזדמנות להתפתחות ולשדרוג החיים בו - וגם צו השעה.

לוועד המקומי, על פי החוק, סמכויות מוגבלות בהרבה מאלה של אגודה קהילתית. כך למשל, ועד מקומי אינו רשאי לגבות מיסי קהילה. בנוסף, הוועד המקומי אינו מפוקח על ידי התושבים באופן הדוק כמו ועד הנהלה של אגודה.

כל יישוב מחליט איך נכון לו להתנהל ואילו שירותים להעניק לתושב. בעמק חפר, רוב יישובי המועצה מתנהלים ללא אגודה קהילתית אלא מכספי הוועד המקומי בלבד או בשילוב עם כספי אגודה חקלאית. קיבוצי המועצה מתנהלים בזהות וועדים (חברי הוועד המקומי הם חברי ועד האגודה החקלאית) כך שמימון השירותים לתושב משלימים אחד את השני מתקציבי הארנונה ומתקציבי האגודה. 

בקיבוצים ובמושבים שיש להם אזורי תעסוקה המועצה מעבירה לוועד המקומי חלק יחסי מגביית הארנונה מבתי העסק, מה שמגדיל את תקציב הוועד המקומי. בבחן, היות ומספר העסקים בקיבוץ מאוד קטנה, הגבייה של ארנונה עסקית היא נמוכה מאוד. תקציב הוועד המקומי נסמך בעיקר על החזרים וגבייה ממגורים.

המועצה האזורית היא זו שמאצילה סמכויות לוועד המקומי על מנת לתת שירותים מוניציפאליים לכלל התושבים. הוועד המקומי מחויב לפעול בהתאם להאצלת הסמכות ובהתאם ליכולת התקציבית בלבד.

לוועד המקומי יש שלושה מקורות תקציביים שמועברים אליו דרך המועצה האזורית: 

1. ארנונה לפי מ"ר למגורים

2. השתתפות המועצה בגין "סל השירותים מכורח האצלת הסמכויות"

3. אגרת שמירה 

המועצה גובה את הארנונה מהתושבים ומעסקים ומשפה את הוועד המקומי בהתאם למדיניותה. השיפוי שהמועצה מעבירה אינו מספיק לוועד המקומי כדי להעניק את מגוון השירותים שנקבע בהאצלת הסמכות, ולכן הוועד המקומי מספק שירותים אך ורק במסגרת היכולת התקציבית. בנוסף, לוועד המקומי מקור תקציב ייעודי, "אגרת שמירה", הנגבה לטובת מרכיבי בטחון בלבד. 

לוועד המקומי אין סמכות לגבות כספים נוספים מעבר למה שקבוע בחוק.

ועד מקומי שמחליט שהוא אינו יכול לנהל עוד את היישוב בתנאים הקיימים רשאי לבקש להעביר את סמכויות הניהול למועצה האזורית. במקרה כזה המועצה תמנה ועד ממונה, שאינו בהכרח מקרב תושבי היישוב, שינהל את היישוב בשמה. 

חברי הוועד הממונה יועסקו בשכר (בניגוד לוועד המקומי כיום שכולו מתנדב). במקרה כזה, בינואר 2025 תקציב היישוב, שיירד לרמה של כ- 1.4 מיליון ₪, יכלול גם הוצאות שכר על משכורות לוועד הממונה. המועצה תמשיך לתת שירותים אך ורק במסגרת התקציב המאושר של הוועד. היישוב עלול להפסיד עוד יותר מהמצב כיום ממהלך כזה.

על פי חוק, המועצה מפרישה שיעור קבוע וזהה לכל היישובים מהארנונה המשולמת בפועל בכל יישוב. ⁠המועצה קבעה מדיניות סל שירותים והגדירה על מה היא אחראית ועל מה הוועדים המקומים ביישובים אחראים, ואותה מדיניות תקפה בכול יישובי המועצה. המועצה גם הגדירה נתח תקציבי שאותו היא מעבירה לוועדים המקומיים בכל היישובים. על הוועד המקומי מוטלת האחריות לטפל בנושאים המוגדרים לו. 

בכל הרשויות במדינה נגבית ארנונה על פי חוק. עם זאת, החוק לא מגדיר מה המחויבות של הרשות המקומית מעצם גביית הארנונה. ועדיין, אין שום רשות שגובה ארנונה ולא מעניקה שירותים לתושביה או לוועדים המקומיים שתחתיה. החלוקה והשימוש בכספי הארנונה מתבצעים בהתאם למדיניות ולהחלטת מליאת המועצה. פלח התקציב שמעבירה המועצה לטובת הוועדים המקומיים מאושר במליאה. בחן הוא רק יישוב אחד מתוך 41 ישובים במועצה האזורית עמק חפר.

אם הייתה אפשרות לגביה עצמאית של הארנונה על ידי הוועד המקומי, הסכום לא היה גדול יותר - להיפך. המדיניות והאחוזים היו נשארים כפי שתחליט המועצה, וליישוב יתווספו הוצאות של פעולות הגבייה.

המועצה מגדירה מתוך פלח התקציב השוטף שלה ובהתאם למדיניותה מה יהיה סכום העברות שהיא מבצעת לוועדים ביישובים על מנת שיוכלו לתת שירותים מוניציפאליים. באחריות הוועד המקומי לוודא שהמועצה אכן מעבירה תקציב ונותנת שירותים בהתאם להחלטות המליאה, ולוודא שבחן אינו שונה בשירותים שהוא מקבל מכל אחד מיישובי המועצה האחרים. 

בנוסף, הוועד המקומי חייב לשאוף להשיג כמה שיותר משאבים לקידום פרויקטים (שהם "הכסף הגדול"). הוועד המקומי צריך לקיים פגישות תדירות עם מנהלי מחלקות במועצה ולהניע אותם להשקיע בבחן בהתאם לצרכים שעולים מהתושבים. בקיצור, ל"התקרצץ ולא לוותר".

נזכיר שחברי הוועד המקומי ממלאים את תפקידם בהתנדבות והם נבחרי ציבור שיש לוודא שפעילותם לטובת הקהילה אותם הם משרתים היא נר לרגלם.

לאורך שנת עבודתו של צוות ההיגוי של האגודה הקהילתית הוא קיבל את כל המידע שביקש מהוועד המקומי הנכנס והיוצא והגיע למסקנה שביצעו את תפקידם נאמנה.

הקמת אגודה קהילתית ביישוב לא צפויה לשנות את מדיניות הקצאת המשאבים והסיוע של המועצה לוועד המקומי, מכיוון שמדיניות המועצה ביחס ליישובים היא רוחבית. תקציב המועצה, וכחלק ממנו הפלח המיועד לסייע ליישובי המועצה, הנו תקציב שמאושר במליאת המועצה ואין שום קשר להקמת אגודה קהילתית. הוועד המקומי הקודם מיצה כל תקציב שהמועצה יכולה הייתה לאשר לשיפור החיים ביישוב. גם הוועד הנוכחי לא מתכוון לוותר על אף הזדמנות או תקציב לשיפור מצב היישוב. הוועד מחויב, באופן חד משמעי וללא קשר לאגודה הקהילתית ללחוץ ולדרוש מהמועצה לקבל עוד ועוד למען הקהילה.

המצב התקציבי של בחן מדובר ומטופל מול המועצה לאורך כל השנים. ב-3 השנים האחרונות הנושא מטופל באופן אינטנסיבי במסגרת יישור קו ומעבר ל"ניהול עצמי" של הוועד. בין השאר נערכה בדיקה של יועץ חיצוני על מנת להעריך את הניהול בבחן. המסקנות העיקריות שלו שהוגשו גם למועצה היו:

1. היישוב בחן מתנהל בתקציב שמרני ובאופן אחראי. 

2. אין יותר מדי מאיפה לקצץ בתקציב היישוב.

הדוח והמסקנות הועברו למועצה. היא אינה מתכחשת לדברים ויודעת שהדבר תואם יישוב בסדר גודל של בחן. 

בשנים האחרונות המועצה נתנה תמיכה כלכלית בצורות שונות: 

1. השתתפות/מענק כנגד הוצאות מוגדרות מראש: 405 אלף ש"ח (פרוס ל-3 שנים בשנים 2022-2024)

2. הקדמת מימון/הלוואה: 250 אלף ש"ח (פרוס ל-3 שנים בשנים 2022-2024)

3. פריסה של גירעונות והלוואות ל-15 שנה ללא ריבית ודחייה של תחילת החזר ב-3 שנים (ל-2025)

4. גב כלכלי לפרויקט מעבר לתאורת רחוב חסוכנית בלדים - פרויקט שהיישוב לא יכול היה לממן עצמאית ודרש השקעה ראשונית. המעבר לתאורה זו חוסך בהוצאות החשמל משמעותית בתקציב השוטף

הוועד המקומי רשאי לבקש להעלות את גובה הארנונה, אך המהלך מחייב אישור של שר הפנים ושל שר האוצר. בעבר אושרה ליישוב העלאה חד פעמית חריגה של 5%. העלאות המאושרות הן לרוב תוספת של 1%-3%. אם תאושר תוספת, מה שלא בטוח בכלל, מדובר בתוספת שולית יחסית שתסתכם במקסימום 40 אלף שקלים לשנה לתקציב היישוב.

האגודה החקלאית, קרי הקיבוץ, הינה ישות משפטית שונה לחלוטין מהאגודה הקהילתית. שיטת ניהולה היא בראייה עסקית ולמען חברי הקיבוץ. לקיבוץ אינטרסים עסקיים וכלכליים שונים משל האגודה הקהילתית, שעיקר עיסוקה הוא הענקת שירותים ללא כוונות רווח למען כלל הקהילה בתחומים קהילתיים, חברתיים ומוניציפאליים.

לא קיימת הגדרה משפטית ולא תקנה ברשם האגודות שמאפשרות לאחד את הגופים לניהול משותף.

בתהליך בחינת רעיון האגודה הקהילתית אסף צוות ההיגוי צרכים שעלו מהוועדות הפועלות ביישוב (ביטחון, מוניציפאלי, חינוך ועוד) וקיבל מהם תוכניות עבודה שאמורות לתת מענה לצרכים שחברי הוועדות מזהים מהיותם פעילים ומעורבים בעשייה הציבורית. 

השלב הנוכחי בתהליך הקמת האגודה הוא ההסברה לתושבים על המהלך דרך מפגשי ציבור ובכלל זה חוגי בית. המפגשים נועדו לאפשר לכל תושב לשמוע ולהשמיע ולהעלות סוגיות שונות שיאפשרו לצוות ההיגוי לנתח את הצרכים שעולים מהתושבים. 

על בסיס כל המידע הזה, ולקראת סוף 2024, ניתן יהיה להכין תוכנית מסודרת שתמליץ לחברים באסיפה הכללית של האגודה על מדיניות התקציב, תוכנית העבודה וחלוקת המשאבים לפעילויות השונות למען הקהילה.
חשוב לזכור - החברים באסיפה (כלל חברי האגודה) הם אלה שיאשרו בהצבעתם את התקציב (בניגוד לתקציב הוועד המקומי שלא עולה לאישור התושבים).
עם זאת, צוות הההיגוי הכין דוגמה לחלוקת תקציב אפשרית. ניתן למצוא אותה במצגת ההסברה באתר

התקורות, ההוצאות הקבועות הנדרשות להפעלת אגודה קהילתית כוללות: העסקה של מזכירה טכנית שתהיה יד ימינה של מנהלת היישוב, שירותי הנהלת חשבונות, הפקת דוח כספי שנתי, שירותי יועץ משפטי ודמי ניהול חשבון בנק. עלויות אלו מוערכות בכ-100,000 ₪ בשנה.

כדי  להכיר את  פירוט ההוצאות וההכנסות של בחן היום מומלץ לעיין בקובץ תקציב 2024 שאושר בוועד המקומי. בנוסף ניתן לעיין בפרוטוקולים של ישיבות הוועד מהשנים האחרונות שמתפרסמים בעמוד הפרוטוקולים.

צוות ההיגוי אסף במשך חודשים את כל צרכי היישוב והקהילה כפי שעלה מתקציבים מפורטים שהגישו הוועדות השונות הפועלות ביישוב. ועדת ההיגוי סימנה מתוכם את הצרכים החיוניים להפעלת היישוב ולשיפור מצבו הנוכחי. במקביל, בוצעה בחינה השוואתית אל מול גבייה בקיבוצים מקבילים בהם מופעלת אגודה קהילתית ובוועדי בתים משותפים, תוך התחשבות באופי ובאוכלוסייה המקומית. בסוף התהליך נקבעו דמי אגודה שאינם חריגים מהמקובל ביישובים דומים ומותאמים לתת מענה לרוב הצרכים שעלו על ידי הוועדות.
הצעה לחלוקת התקציב השנתי תיעשה על ידי ועד האגודה כשתקום והיא תאושר על ידי חברי האגודה ברוב קולות.

התשלום הוא לפי נכס. יחידת דיור בשטח של נכס נחשבת נכס נפרד (ראו פירוט בהמשך).

330 ש"ח לנכס. 

280 ש"ח לנכס שבו מתגוררות עד 2 נפשות. 

(לענין מניין הנפשות המתגוררות בנכס, הכוונה הינה למי שמרכז חייו מתנהל בבחן). 

מדיניות ההנחות בדמי חבר אגודה תתבסס על קריטריונים ארציים להנחות בארנונה:

• הזכאים להנחה של 20%-67% בארנונה בפועל - יהיו זכאים ל- 20% הנחה בדמי חבר אגודה קהילתית

• הזכאים להנחה של 68%-100% בארנונה בפועל - יהיו זכאים ל- 40% הנחה בדמי חבר אגודה קהילתית

* ההנחות יינתנו אוטומטית – אין צורך להגיש בקשה

השירותים שיינתנו הן על ידי הוועד המקומי והן התוספת בתקציב האגודה יתנו מענה לכלל החברים באגודה ולתושבים. אלו שירותים קהילתיים וחברתיים כמענה לכלל ואין רצון ואו יכולת לבקר או לפקח ברמת המשתמש בפעילות זו או אחרת. לכן, האחריות על תשלום דמי החבר חלה על בעל הנכס.

על בעל יחידת הדיור/נכס להכניס לחוזה השכירות סעיף שמסדיר בינו ובין והשוכר את התשלום לאגודה הקהילתית. 

הנהלת האגודה החקלאית תומכת במהלך של הקמת אגודה קהילתית והודיעה שהיא תעשה ככל שביכולתה לסייע למהלך.  חברי האגודה החקלאית שיצטרפו ויהיו חלק מחברי האגודה הקהילתית ישלמו לאגודה הקהילתית דמי חבר כמו כל חבר אחר באגודה הקהילתית.

בנוסף נציין שבפגישה שקיימנו עם הנהלת הקיבוץ הם הביעו תמיכה רבה בהקמת האגודה הקהילתית ואף הגדילו לעשות והתחייבו שכל מי מחברי הקיבוץ שיצטרף לאגודה הקהילתית, הקיבוץ ישתתף במימון בסכום של 100 ש״ח לחודש לנכס לתקופה של חמש שנים.

 אין לקיבוץ שום זכות וטו או התערבות בהתנהלות האגודה הקהילתית - וגם לא להיפך. פרק 3 בתקנון האגודה הקהילתית שמדבר על "אי פגיעה באגודה החקלאית" מהבהיר באופן חד משמעי שלאגודה הקהילתית אין סמכות לפגוע בהחלטות הקיבוץ בעניין חבריו ו/או נכסיו ו/או עסקיו ו/או פעילויותיו החקלאיות ועוד. 

1. דמי חבר באגודה אינם מממנים פעילויות חינוך - ההורים שילדיהם משתתפים בפעילויות הם שנושאים בעלות הפעילות דרך תשלומים למסגרות: חברתונים, נעורים, חברות בתנועת הנוער או לפי פעילות.  

2. תקציב החינוך בוועד המקומי ובאגודה הקהילתית מיועדים למרכיבים רוחביים - תשתיות, אלמנטים קהילתיים/ציבוריים - ולא עבור הרכיבים ה"פרטיים". יש הקפדה על ניהול התקציבים האלה בנפרד. בהתאם, ישנה השתתפות בחלק משכר מנהלת ורכזת חינוך, השתתפות באחזקת מבני החינו, כולל מתחם הגנים והגינון בו, תוכנית מעברים, פעילויות לגיל הרך, הרצאות לקהילה וכדומה. על מנת לקיים מערכת חינוך לאורך זמן, על היישוב לדאוג שתהיינה תשתיות חינוך. התפיסה של צוות ההיגוי היא שקיומה של מערכת חינוך יישובית הנו אחד המרכיבים החשובים לבניית קהילה, כמו גם פעילויות תרבות, פנאי והגיל השלישי. קיומה של מערכת חינוך יישובית היא השקעה בראייה ארוכת טווח ומגבירה את חוסנו של היישוב. 

גביית דמי חבר לאגודה יממנו את סך כל תקציב האגודה על כל מרכיביו. השיעור מתוכו שיושקע בתשתיות חינוך, כמו גם בתחומים אחרים, ייקבע באסיפת חברים בהצבעה דמוקרטית.

תושבים חדשים שיהיו חברי האגודה החקלאית יהיו חברים גם באגודה הקהילתית.

מי שעזב את היישוב והפסיק להיות בעל נכס יוגדר כפורש מהאגודה וחברותו תיפסק. 

תושב שלא יצטרף לאגודה הקהילתית אם וכאשר תוקם יהיה למעשה "FREE RIDER" - מי שנהנה בפועל משירותים על גבם של תושבים אחרים שמממנים אותם עבורו. לאגודה הקהילתית עומדת הזכות לפעול בהליכים משפטיים נגד מי שנהנה משירותים אך לא משלם עבורם. מחשש לנקיטת הליכים משפטיים מול תושבים שלא יצטרפו לאגודה והמשמעויות החברתיות מכך, נקבע בתקנון כי בשנתיים הראשונות להקמתה לא תפעל האגודה באמצעים משפטיים מול תושבים שאינם משלמים. לאחר שנתיים ניתן יהיה לשנות מדיניות זו ברוב של 75%. 

כדי לאפשר להפעיל את האגודה הלכה למעשה נשאף לצרף כמה שיותר בעלי נכסים ו/או שוכרים לקחת חלק באגודה למען שיפור חיי הקהילה והתפתחות היישוב. 

צוות ההיגוי מאמין שהאגודה אינה צריכה למנוע שירותים ופעילויות מתושבים גם אם סירבו לשלם דמי חבר. כל התושבים צריכים לקבל שירות זהה ואין כוונה להעמיד שומר שימנע מתושבים פעילויות. לאגודה יש סמכות להחליט כיצד לפעול על מנת לגבות דמי חבר מתושבים שנמצאים בסיטואציה של free rider.

במקרה כזה ישנן שתי אפשרויות: האחת - הורדת רף הפעלת האגודה לאחוז נמוך יותר (היעד שנקבע - 70%). השנייה - היישוב ימשיך לתפקד במתכונת הנוכחית בראשות הוועד המקומי ללא אגודה, מה שיוביל לפגיעה משמעותית בשירות לתושב בכל התחומים.

אנו סבורים שנכון להפעיל את האגודה הקהילתית הלכה למעשה לאחר הצטרפות כ-70% מהנכסים בבחן.

אחוז זה מותנה באישור רשם האגודות בעת אישור תקנון האגודה. 

האגודה מוגדרת בחוק כיישות מלכ״ר - מוסד ללא כוונות רווח. מעצם הגדרה זו אין לה אשראי בבנק והיא לא יכולה להיכנס לחובות. אם אין לה כסף - היא לא תוכל לממן שירותים. במקרה של פירוק אגודה עקב חדלות פירעון, חובו של החבר בה הוא עד 100 ש״ח.

במאי 2024 צוות ההיגוי הציג את הרעיון של האגודה הקהילתית לכלל התושבים והחל בהחתמות. בתקופה הקרובה יתקיימו מפגשי תושבים וחוגי בית על מנת לחשוף כמה שיותר תושבים. אסיפת חברים ראשונה מתוכננת לקראת סוף שנת 2024. הפעלת האגודה מתוכננת לינואר 2025.

במאי 2024 הצגנו לקהילה מודל כלכלי לאגודה הקהילתית. אחרי השקת הרעיון, נפגשנו עם תושבים ושמענו קולות שונים מהשטח. משיחות רבות שניהלנו יצאנו למקצה של שינויים והתאמות בעקבות ההארות שעלו. ואלה השינויים שנערכו: 

1. העלות החודשית לנכס צומצמה, ותהיה 330 ש"ח. נכסים שבהם מתגוררות עד 2 נפשות, ישלמו 50 ש"ח פחות, משמע 280 ש"ח. בנוסף, ינתנו הנחות נוספות הנשענות על קריטריוני הנחות הארנונה ואמורות להקל על אוכלוסיות שונות. בהתאמה, תקציב האגודה השנתי ירד מכמיליון ש"ח תוספת תקציבית לכ 800 אלף ש"ח. (ביחס לאגודות קהילתיות אחרות או לתשלומי ועד בית, מדובר על עלות נמוכה מהממוצע). 

2. מחשש להעלאת מיסי חבר "בקלות" יחסית, עודכן התקנון כך שכל עליית מיסי חבר מעל 10% בשנה תחייב רוב מיוחס של 66%.

3. מחשש לנקיטת הליכים משפטיים מול תושבים שלא יצטרפו לאגודה והמשמעויות החברתיות מכך, נקבע בתקנון כי בשנתיים הראשונות להקמתה לא תפעל האגודה באמצעים משפטיים מול תושבים שאינם משלמים. לאחר שנתיים ניתן יהיה לשנות מדיניות זו ברוב של 75%. 

לאור הערות תושבים נבחן גם מודל של הקמת גוף וולנטרי בדומה לעמותה. הרעיון נדחה ע"י חברי ועדת ההיגוי מכיוון שהוא מקבע חוסר הוגנות כלפי חלק מהתושבים שנושא בעול - כלומר רק מי שרוצה משלם ומממן את השירותים לכלל התושבים. על פי ניסיון העבר ביישוב, מגביות וולונטריות הגיעו לשיעור גבייה של כ-50% בלבד. לא ניתן לנהל יישוב עם התחייבויות קבועות לספקים ותכנון תקציב שנתי כשבכל שנה צריך לגייס מחדש תשלומים.

תקנון האגודה ושאר המסמכים החשובים מחכים לכם כאן באתר 

בכל שאלה ניתן לפנות לחברי צוות ההסברה של ועדת ההיגוי ששמותיהם ודרכי יצירת הקשר איתם מופיעים גם הם באתר.